MULTI SITE

לחברת א.ב.ג יש צוותי פיתוח בחולון ובנתניה, מפעל ייצור באזור וספקים בראשון. כל אחד מהאתרים האלו שומר את המידע שלו הקשור למוצר בבסיס נתונים מקומי. במהלך הפיתוח חולון ונתניה חולקים מידע אחד עם השני ועם הספק בראשון, שיתוף המידע נעשה באמצעות ייצוא ידני של אובייקטים (פריטים, מאפיינים, קבצים) מבסיס הנתונים המקומי (בנתניה), העברתו (באמצעות FTP, דיסק קשיח נישא, דיסק או קי או DVD) לאתר הרצוי (בחולון) ואז ייבוא המידע, ידנית, לתוך בסיס הנתונים המקומי של חולון.

לאחר שחולון מסיימת את הפיתוח בצד שלה היא מייצאת את המידע שוב, מעבירה אותו לנתניה ובנתניה מייבאים אותו שוב לבסיס הנתונים המקומי.

מאמצי ייצוא וייבוא המידע כרוכים בעבודה ידנית רבה ובהשקעת משאבים אנושיים (ועוד לא דיברנו על ניהול הרשאות, ולידציה של המידע וייבואו מחדש למערכת המייצאת). נניח שמדובר באתרים יחסית קרובים ובמידע משותף מועט, הסיפור של הייצוא והייבוא יהיה לא נעים אבל אפשרי. אבל מה קורה כאשר מדובר בכמויות אדירות של מידע? או באתרים שונים (שיכולים להיות באותו מבנה!) שמנהלים מודל נתונים שונה? קבוצות משתמשים שונות?

Multi Site Collaboration

פתרון זה מאפשר לצוותי הנדסה, קבלני משנה, וספקים שעובדים באותה תכנת PLM לשתף מידע אחד עם השני בסביבות מרוחקות גיאוגרפית או בסביבות שונות, בזמן אמת.

כיצד מתאפשר לקבוצת אתרים שונים לשתף מידע?

בסיס נתונים מרכזי – בסיס נתונים מרכזי המכיל ערכים לכל האובייקטים המשותפים. מסד הנתונים אינו מכיל את המידע עצמו אלא רישום המציין היכן האובייקטים נמצאים (באיזה בסיס נתונים) ואת המאפיינים של כל אובייקט (מספיק מידע בכדי לוודא האם זה האובייקט אותו אנו מחפשים), דבר המקל על חיפושם במערכת ע"י כל האתרים.

זוכרים איך היו מנהלים ספריות בעשור הקודם? היינו נכנסים לספריה וניגשים לחדר קדמי עם המון מגירות המקוטלגות לפי נושא\שמות ספרים\שמות סופרים. אם היינו מחפשים ספר או סופר מסוים היינו ניגשים למגירה הרלבנטית לפי האות הראשונה של הספר או של שם המשפחה של הסופר, ושולפים מתוכה "כרטיס ביקור" המכיל את המאפיינים של הספר (שמו המלא של הסופר ושל הספר, הוצאה, מהדורה, מספר דפים) ואת מיקומו בספרייה. בעוד הספרים אינם נמצאים במגירות, כרטיסי הביקור מכילים מספיק מידע (מאפיינים) כדי לוודא שזה הספר\הסופר שאנו מחפשים וכך מקצרים את זמן איתור הספר בספריה.

ואז, כאשר אתר רוצה לחלוק אובייקט מידע מסוים הוא "מפרסם" אותו בבסיס הנתונים המרכזי ומציין אלו בסיסי נתונים אחרים רשאים לייבא אותו. ניתן לחשוב על "פרסום" כהפקת כרטיס ביקור לספר ומיקום הכרטיס במגירה המתאימה לו בחדר הקדמי בספריה. עד "פרסום" הספר גורמים חיצוניים אינם יודעים שהוא אפילו קיים.
אותם בסיסי נתונים מורשים (אתרים חיצוניים) יכולים לתשאל (לבצע חיפושים) בבסיס הנתונים המרכזי, לצפות באובייקטים המפורסמים בו, ולייבא אליהם את האובייקטים הרצויים להם.

שימושים אפשריים ב Multi Site

אתרים שונים (אך בעלי אותה תכנת PLM) המרוחקים גיאוגרפית ומשתמשים באותו מודל נתונים, תהליכי עבודה, הרשאות, תהליכי שחרור ושינוי. אותם אתרים מחוברים אחד לשני ברשת ורוצים לחלוק מידע בין קבוצות עבודה שונות.

אתרים שונים (בעלי אותה תכנת PLM ) שעשויים להיות מרוחקים גיאוגרפית או קרובים, אבל בעלי מודל נתונים, תהליכי עבודה,שחרור ושינוי, ואף קבוצות משתמשים שונים.

ארגון אחד המנהל שני אתרי עבודה שונים המנותקים פיזית זה מזה. לדוגמה, רשת מסווגת ורשת שאינה מסווגת ("אזרחית"). לצורך צפייה במוצר השלם, שנבנה במקביל בשתי המערכות, הארגון צריך את המידע הלא מסווג במערכת המסווגת. ניתן להעביר את המידע באמצעות מדיה נישאת (DVD, דיסק קשיח נייד) לתוך המערכת המסווגת, לערוך בו שינויים ולייצא אותו החוצה למערכת הבלתי מסווגת.

למצוא את הפריט שלי ב...פייסבוק

היום כמעט כולם בפייסבוק (www.facebook.com). בפייסבוק ניתן להקים אתר המכיל פרטים אישיים, לתקשר עם אנשים בכל העולם ועם חברים מקומיים, ליצור ולהצטרף לקהילות של אנשים בעלי תחומי עניין ופעילויות משותפים. למען האמת, בפייסבוק ניתן לעקוב אחר מהלך חייו של אדם.

איך אני פותח כרטיס אישי בפייסבוק?

בפייסבוק מאוד פשוט לפתוח מק"ט. סליחה, כרטיס. אני ממלא טופס המכיל שדות סטנדרטיים: שם, גיל, מין, דוא"ל, כתובת, סטטוס אישי (פנוי, רווק, אלמן), תחומי עניין ועוד. מידע זה עוזר לאפיין אותי כאדם ייחודי לעומת אנשים אחרים. מילוי הפרטים האישיים זהה למילוי מאפיינים של פריט ב PLM. מאחר וכל שאר הפריטים (המשתמשים באתר) נדרשים למלא אותם מאפיינים ניתן לאתר כל אחד מהם באמצעות חיפוש. לדוגמה, אם אני מעוניין לחפש אדם מסויים אחפש את שמו. אם אני מעוניין לפתוח חנות בגדים ולבדוק שיש לי שוק, אוכל לאתר את כל האנשים בשכבת גיל מסוימת הגרים באזור החנות ואף לפנות אליהם. סוד גלוי הוא שבפייסבוק אף נוצרים גם קשרים רומנטיים כתוצאה מחיפוש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים.

שימושים נוספים בפייסבוק

אחרי שפתחתי כרטיס אני חייב להצטרף לקבוצה מסוימת שממנה נגזרות ההרשאות שלי לצפייה בכרטיסים אחרים. לדוגמה, אם אני מצטרף לקבוצה בשם "ישראל" אינני יכול לצפות בכרטיסים אישיים של אמריקאים או צרפתים. גם מערכת PLM טובה יודעת להגדיר הרשאות כתוצאה משיוכים שונים לקבוצות או פרויקטים - פריט השייך לקבוצה א' אינו יכול להיערך על ידי משתמשים מקבוצה ב'.

קשרים הנוצרים עם פריטים (אנשים) אחרים בפייסבוק נרשמים בכרטיס האישי שלי ומאפשרים מעקב אחר הקשרים החברתיים שלי. כלומר, ניתן בלחיצת כפתור לראות לאלו אנשים אחרים אני קשור. באופן דומה ניתן לראות במערכת PLM את קשריו של פריט מסויים לפריט או אובייקט אחר ולהבין מכך מה מידת ההשפעה שתיהיה לשינוי בפריט על חבריו. כלומר, מערכת PLM טובה אינה רק מציגה את מאפייניו של פריט זה או אחר אלא יודעת גם להציג את הקשרים בינו לבין פריטים אחרים.

בפייסבוק אני ממלא תבנית מסוימת ובמהלך פעילותי נארגים סביבי קשרים שמהם ניתן ללמוד עלי ועל מידת ההשפעה שלי בעולם. גם במערכת PLM אשר מעמידה במרכז את הפריט הייחודי ניתן ללמוד על הפריט, לאתר אותו, לראות על מי הוא משפיע, לראות באיזה תהליכי חתימות הוא השתתף, ובאופן זה להבין את מקומו בעולם ההנדסי.

למה החדש תמיד ישן?

עד לא מזמן איכות מוצר נמדדה, בין היתר, בכמה שנים הוא החזיק. לפני כמה ימים שוחחתי עם חבר שסיפר לי בעיניים דומעות מנוסטלגיה, על שואב האבק ההוא של AEG שהחזיק לו 10 שנים ועל הטלוויזיה של Telefunken שעדיין עובדת לאחר 15 שנים - וזה אפילו יותר זמן בממוצע ממה שמחזיק היום זוג צעיר...
http://cbs.gov.il/www/publications/vital99/gr11.pdf
(זוג יהודים שהתחתנו בסוף שנות ה 80 - לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

אני לא חושב שיש היום אדם שניגש לחנות מחשבים ושואל את המוכר האם המחשב יחזיק 15 שנים. הרי רגעים אחרי שהוא יקנה את המחשב החדש, המחשב כבר ייחשב למיושן אז למה שירצה שיירבוץ אצלו בבית יותר מ 3 שנים?
שיטת השיווק העכשווית שיוצרת בידול בין דגמים שונים של אותו מוצר מעודדת את הצרכן לרכוש את הדגם החדש כי הדגם הנוכחי שלו ת מ י ד מיושן.

לפני חודש קניתי טלויזיה דקה של סמסונג. האנשים הרעים מקוריאה נותנים שמות בדגמי הטלויזיה שלהם ואני קניתי דגם מסדרה 3. היום הופיעה מודעת פרסום שמהללת את הדגם החדש מסדרה...9! הדגם הזה כבר יודע להתחבר לאינטרנט (דיווחי חדשות ומזג אוויר ב - RSS), לקרוא USB ואפילו -תחזיקו חזק- להציג סרטונים לאימוני כושר המותאמים ללקוח.

http://www.samsung.com/uk/tvseries/index.html#product/9/LCD

היום כשאנחנו בוחרים מכונת כביסה, מערכת סטריאו או מקרר כבר פחות מעניין אותנו שיתקיימו בנוחות בסלון או במטבח במשך דור שלם אלא יותר הפונקציונליות שלהם: אם הם יודעים לדבר אחד עם השני (מה כל כך דחוף למקרר לדבר עם מכונת הכביסה?), אם אפשר להדליק אותם במחיאות כפיים ואם אפשר לפקוד באייפון על מערכת הסטריאו בסלון שתקליט איזה שיר מהאינטרנט בדיוק כשאנחנו במטוס מאוסטרליה בדרך לנתב"ג.

אם פעם היה לידר אחד בולט בכל תחום כיום השוק מאופיין בתחרותיות גדולה בין יצרנים שונים, הצרכנים נהיו מתוחכמים יותר והם מנסים להבין את המוצר, את יתרונותיו על פני המתחרים ואת המודולות השונות שלו. מהפכת הקישוריות מובילה יצירת תשתית ראויה לקניות ברשת ודוחפת את העולם להיות מקושר יותר, יודע יותר, מחובר יותר וזה מגדיל את יכולת הבחירה של הצרכן ואת תחכומו.

כשחושבים על זה - זה מדהים. קצב השינויים שאנו חוווים היה בלתי נתפס בדור של הורינו. הרבה מהמוצרים שאנו משתמשים בהם היום הומצאו רק אחרי שנולדנו. זוהי תקופה מדהימה ומרתקת לחיות בה. מצד שני, את הדרישה הגוברת והולכת למוצרים חדשים חברות צריכות לדעת לספק. קצבי הפיתוח יורדים והולכים, ומכאן שאורך חיי המוצר מתקצר.

מאחר ואורך חיי המוצר מתקצר חברות יצרניות חייבות להיות יעילות וחדות יותר. בכדי לענות על הצורך של הצרכן בחידושים על חברה לייצר דגמים חדשים בתכיפות גדולה והולכת וכמעט כולן מבצעות Reuse- משתמשות שוב ברכיבים קיימים כדי ליצור מוצר חדש.

חברה כזו חייבת מערכת לניהול מידע אשר תקצר תהליכים הנדסיים (ECO, אישורים וכדומה), תאפשר עבודה הנדסית מקבילה ובטוחה ותאפשר ביצוע Reuse למוצרי החברה. יכולות אלו ואחרות הן הלחם והחמאה של כל חברה יצרנית אשר רוצה להישאר רלבנטית.

נ.ב
בזמן שכתבתי את הטור הזה לא יכולתי שלא להיזכר בספרו המרתק של העתידן אלבין טופלר, הלם העתיד. כבר בשנות ה 70 טופלר חזה שקצב השינויים שאנו חווים יגדל. טופלר מתאר מציאות קשה ופסימית. הוא אף גורס שאנשים רבים יתקשו להתמודד עם השינויים האלו. ספר קצת מבאס אבל עם נשמה. (מומלץ. נא לא לקרוא מבניין גבוה)

PLM ובעברית - עץ המוצר

כשאנחנו רוצים לתאר מבנה של מוצר אנו לרוב משתמשים במושג "עץ". עץ מייצג מבנה היררכי אשר מתקיימים בו קשרים בין רכיבים שונים של המוצר. לדוגמא, מהנדסים מחברים חלקים שונים במוצר ויוצרים "הרכבה" (או "מכלול") המאפשרת להם שימוש חוזר באותם חלקים במקום אחר במוצר או במוצר שונה.

עץ מוצר מורכב מענפים שונים המכילים מכלולים וחלקים שונים בכמויות מגוונות. קבוצות שונות בארגון מתעניינות בתצורות שונות של העץ: אנשי הפיתוח מתעניינים בתצורה העכשווית של העץ בעוד אנשי הייצור מתעניינים בתצורה האחרונה ששוחחרה לייצור. עץ המוצר עשוי גם להכיל פריטים אשר אינם חלק מהמוצר כמו כלי ייצור למוצר, כלי הרכבה, שמנים וכדומה.

מערכת טובה תדע לנהל את עץ המוצר ולהצמיד כל סוג מידע למוצר, לשקף שינויים בתצורת העץ בנקודות זמן שונות, לדמות שינויים מבוקשים בעץ לפני ביצועם האמיתי, לאפשר הגדרת חלקים חלופיים לכל פריט (כך שהמהנדס יוכל לבחור מראש -עוד בשלב הבנייה- חלקים חלופיים לפריט מסויים), להשוות בין תצורות עץ שונות של אותו מוצר ולאפשר מעבר חלק של כל המידע למערכת ה ERP ללא הצורך בהקלדה מחדש.

מערכת PLM מקשרת בין התכנון לבין הרכש: המהנדס בונה את המוצר באמצעות תוכנת תיב"ם תוך הקפדה על בנייה היררכית (הרכבת-אב המכילה תתי הרכבות וחלקים), מערכת PLM טובה מסנכרנת את העץ מהתיב"ם ודואגת שיישאר מעודכן תמיד, ובשלב מסויים (הנתון להחלטה ארגונית) עץ המוצר עובר למערכת ה ERP הארגונית.

הסינכרוניזציה בין ה CAD ל PLM כוללת העברת נתונים שונים (מלבד מבנה העץ) כמו מאפייני הפריטים, שמו של יוצר הפריטים, מהדורת הפריט והסטטוס שלו (משוחרר\בעבודה). באופן זה נוצר בסביבת ה PLM המבנה המדוייק של המוצר, (הכולל את כל המידע הסובב אותו) ונשלח למעלה לסביבת ה ERP.

ישנן מערכות PLM אשר אינן מספקות אינטגרציה מלאה לתיב"ם הארגוני, כך שלא נדיר למצוא ארגונים אשר בונים את המוצר בתיב"ם "מחוץ" ל PLM ואז מקלידים את עץ המוצר, ידנית למערכת ה PLM. באופן זה לא רק שעובדים כפול אלא גם פותחים פתח לטעויות הקלדה אשר יאותרו במקרה הטוב בשלב ההזמנה של החלק השגוי או במקרה הפחות טוב - בשלב ההרכבה.

למרות דבריי עד כה, בחירת מערכת PLM חייבת להיות נקייה משיקולים זרים. לרוב מערכת PLM נכנסת לארגון כאשר כבר קיימת בו מערכת תיב"ם ואז בחירת מערכת ה PLM נעשית ב"התחשבות" במערכת התיב"ם הארגונית. לא תמיד זה נכון!
בבחירת מערכת PLM יש לקחת בחשבון את טובת הארגון כולו ולא רק את טובת מחלקת ההנדסה. PLM ביישום נכון, הופך לכלי חוצה-מחלקתי, אשר אמנם לרוב מתחיל בהנדסה אך מהר מאוד עובר לייצור, אח"כ למחלקת השרות אשר רוצה לקבל את כל המידע על המוצר בו היא תומכת ואח"כ למחלקות נוספות בארגון.

PLM ובעברית - חיי מוצר

כששמעתי את המושג "מחזור חיי מוצר" לראשונה, הנהנתי בכובד ראש אבל לא באמת הבנתי את המשמעות העמוקה של המושג. ממתי למוצר יש חיים? האם מסלול חייו של המוצר מורכב- כמסלול חייו של האדם- מלידה חיים ומוות? האם גם הוא חווה את משבר גיל העמידה? (אני, כפליט בזוקה, חוויתי משבר קשה בגיל 22 כאשר הבנתי שלא הגעתי לירח)

תהליך פיתוח מוצר
בתהליך הבאתו של רעיון (קונספט) לשוק מעורבים גורמים רבים אשר כל אחר מהם מתבונן במוצר מזוית הראיה הייחודית לו.
לדוגמה, כאשר מנהל השיווק מתבונן במוצר הוא רואה מסע פרסום, מהנדס המכונות רואה בעיות פוטנציאליות במבנה המוצר, המעצב התעשייתי רואה אתגר בהכנת המוצר לאריזה, מהנדס התבניות מחפש את קו החלוקה, ומהנדס הייצור רואה את תהליך הרכבת המוצר לנגד עיניו. כל אחד מהמשתתפים בהבאת המוצר לשוק תורם אינפורמציה חשובה בהתאם לתפקידו בארגון.

מה זה מחזור חיי מוצר (Product Lifecycle) ?
מרעיון ועד הוצאה משמישות, סדרת שלבים מגדירה את חייו של המוצר. כל שלב מייצג אבן דרך בהתפחותו של המוצר והפעילויות שמבוצעות בכל שלב מבוצעות על ידי גורמים שונים. בתוך כך, מידע רב נוצר על ידי הגורמים השונים התורמים לתהליך התפתחותו של המוצר - מידע אותו נרצה לנהל ולתעד.




בתמונה משמאל ניתן לראות את שלביו העיקריים של המוצר במחזור חייו:












אז מה עושה מערכת PLM?
המערכת עוזרת לנהל את כל המידע המופק בשלבים השונים. מלבד דוח"ות (דו"חות בדיקה, ביצועים, המלצות לשיפור, שינויים) מתועדים תהליכים הנדסיים (DR, ECO) כך שבכל שלב ניתן להבין אלו החלטות נלקחו ולמה. באופן זה מנוהל כל המידע הדרוש לפיתוח, ייצור ותמיכה לכל אורך חיי המוצר. כפי שנאמר בטור הקודם, מטרתה של מערכת PLM ליצור מקום אחד ממנו ניתן לשאוב את כל המידע הקשור למוצר.

PLM ובעברית

מה זה Product Lifecycle Management) PLM)?
כבר כמה ימים אני מתלבט איך לנסח את הטור הזה. כאדם שהגיע מתחום התיב"ם (CAD), נושא ה PLM מוכר לי מהזוית של האינטגרציה לתיב"ם. למשתמש הפשוט בתיב"ם קשה להבין את התרומה של יישום PLM בארגון לעבודה היומיומית שלו. לרוב, האינטגרציות המוצעות כיום בשוק (בכל החברות ושלא יספרו לכם אחרת!) מסבכות את ההתנהלות בתוך תוכנת התיב"ם ומקשות עוד יותר על ההבנה של גיבור הקוביה האלמוני שלנו בצורך ב PLM.

לעיתים נראה כאילו השחקנים הגדולים בתחום של ה PLM בעולם התאחדו ומלעיטים זה את זה בשמות קוד וראשי תיבות של 3 אותיות (שמתם לב שזה תמיד 3 אותיות? - PLM, CRM, PDM, SCM, ERP). ואני חשבתי שכדי למכור צריך להסביר במילים פשוטות מה המוצר יודע לעשות וכן, איזו מצוקה הוא פותר. בעלונים שיווקיים של מוצרי PLM שונים מופיעות הגדרות מסמרות שיער ונראה שפשוט לא רוצים שנבין מה זה PLM.

לא כל קוראי הבלוג הקבועים שלי (אהלן סבתא!) הם משתמשי תיב"ם. למרות זאת, משתמשי התיב"ם הם יצרני המידע העיקריים בכל ארגון הנדסי וכידוע לכם, PLM בסופו של דבר מנהלת את כל המידע ההנדסי סביב המוצר המיוצר בארגון. לכן אנסה להסביר את המושג PLM דרך עינו של משתמש התיב"ם.

מערכת PLM מנהלת את מחזור חיי המוצר החל מהתכנון שלו, דרך הייצור ולבסוף הסרתו מהמדף:

אבל מה המשמעות של ניהול חיי המוצר?
במהלך חייו של המוצר נוצרים מסמכים רבים המתעדים את המוצר הפיזי (מסמכי תיב"ם), את תצורת המוצר (עץ המוצר), הוראות הייצור שלו, מפרטי רכש, אריזה, מסמכי Pre Sale שונים, ספר המוצר, מפרט דרישות המוצר, חוזה, את ההתכתבות בין הלקוח לספק ועוד...
ניתן לחשוב על מערכת PLM כמנהלת מאגר של כל המסמכים הקשורים למוצר וכמקום הראשון בו יופיע כל המידע השיווקי וההנדסי וכמקום ממנו המידע הזה יעזוב במצב המתאים לייצור ולתמיכה.

אבל מערכת PLM אינה משמשת רק כארכיון למידע ואינה רק מתעדת את עץ המוצר. מערכת PLM עושה דברים רבים נוספים, קראו על כך בטור הבא!

Synchronous Technology - המהפכה הבאה בתיב"ם?

כמה מהפכות אמיתיות ויותר מידיי מהפכות מדומות התרחשו בעשורים האחרונים בתחום התיב"ם (תכנון וייצור בעזרת מחשב). אחת המהפכות האמיתיות הייתה המעבר מבנייה דו ממדית לבנייה תלת ממדית, והמעבר לבנייה פרמטרית מבוססת פיצ'רים (Features) שהובילה חברת PTC בשלהי שנות השמונים ומאז שיטת בנייה זו נהפכה לסטנדרד בכל (בכל!) תוכנת תיב"ם.

בתקופה האחרונה יש הרבה באאז בנושא Synchronous Technology - טכנולוגיה חדשה מבית Siemens. האם טכנולוגיה זו אכן מהווה מהפכה בתחום התיב"ם? האם טכנולוגיה זו תפתור את מצוקותיו של משתמש התיב"ם או שתישלח, כמו מהפכות רבות אחרות, אל פח הזבל של ההיסטוריה?

מה זה Synchronous Technology?

ST) Synchronous Technology) היא טכנולוגיה שתאפשר לערוך כל מודל תיב"מי שנוצר בכל תוכנת תיב"ם באופן ישיר (Direct Modelling – היכולת לבצע מניפולציות שונות על פאות (Faces)) וללא קשר לסדר בנייתו.

קראתי את המשפט הזה שוב וקצת נבהלתי... ננסה להסביר את זה כך:

היום בתיב"ם בבניית גוף (Solid), לדוגמה - קובייה, נתחיל בבניית ריבוע בדו מימד (Sketch) ואז ניתן לו גובה וכך נקבל קובייה. כאשר נרצה לערוך את מימדי הקובייה, נשנה את מידות הסקיצה ואז ישתנו בהתאמה ממדי הקוביה. כלומר, הסקיצה היא זו שמובילה את בניית הגוף. המשמעות של עריכה "ישירה" היא עריכה של פאות הקוביה ישירות ללא מעבר דרך הסקיצה (מתנצל על פישוט היתר של עבודת התיב"מיסט - תאמינו לי, יש גם כאלו שלא בונים רק קוביות).

מלבד זאת, בבניית גוף (Solid) יש משמעות לסדר הבנייה של הפיצ'רים (Features) שמרכיבים את הגוף. כאשר אני רוצה לערוך את הגוף עלי להבין את סדר בנייתו בכדי לא לפגוע במעטפת הכוללת (לדוגמא, שינוי של קדח שנוצר בתחילת הבנייה של הגוף עלול לפגוע בחלק מאוחר יותר של הגוף שתלוי באותו חור) ST מאפשרת לערוך את הגוף ללא התחשבות בסדר הבנייה שלו.

אז מה זה אומר?
היום קיימות בשוק תוכנות תיב"ם שונות וקיים צורך קריטי לעבוד על מודלים שנוצרו בתוכנה אחת - בתוכנה אחרת. כאשר מנסים להמיר את המידע בין התוכנות השונות, מאבדים את היסטוריית הבנייה של המודל וכך גם אובדת היכולת לערוך אותו. זוהי בעיה חמורה אשר קיימת בארגונים רבים בארץ ובעולם ובשנים האחרונות מנסים למצוא לה פתרון.

ST תאפשר עריכה של גופים חסרי היסטוריית בנייה כמו לדוגמה גופים המיובאים מתוכנות תיב"ם אחרות. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה בכדי לערוך גופים עם היסטוריית בנייה ללא חשש לפגיעה בבנייה. כלומר, ביישום נכון של ST יהיה ניתן לערוך כל מודל תיב"מי ללא משמעות לתוכנה בה הוא נבנה ובנוסף, להקטין בהרבה את זמן העריכה של גופים בעלי היסטוריית בנייה. מאחר וניתן לבצע עריכה ללא התחשבות בסדר הבנייה של המודל, כאשר בונים את המודל מלכתחילה אין צורך להשקיע מחשבה בצורת הבנייה בכדי להקל על עריכת המודל בשלב מאוחר יותר ובכך לחסוך זמן גם בבניית המודל.
בסרטון הבא מוסברות היכולות של ST:

מקור המושג "Synchronous"
המילה הזו מתייחסת לשם הפותרן (Solver). בגדול, פותרן הוא אלגוריתם אשר יודע לפתור קבוצה של משוואות מתמטיות. לכל תוכנת תיב"ם המאפשרת יצירה ועריכה של גופים, יש פותרן המהווה את ליבת התוכנה.
פותרן זה, בשונה מפותרנים אחרים, מאפשר עריכה של המודל ללא התייחסות לסדר הבנייה שלו (וגם זה פישוט-יתר של פעולת הפותרן (אבל אני לא אגלה אם אתם לא תגלו)).

סיכום - למה צריך את זה?
לעריכה של חלקים מיובאים מתוכנות תיב"ם אחרות (MultiCAD).
לעריכה ללא מגבלות היסטוריה של חלקים שכבר נבנו.
לשימוש חוזר (Reuse) של גופים שנבנו בתוכנות תיב"ם אחרות.

יש להמתין ולראות כיצד ST תשפיע על עבודת התיב"ם בשנה הקרובה. גם אם בגרסאות הראשונות שלה (שכבר מוטמעות ב Solid Edge ST & NX6) יתגלו תקלות, הקו המנחה שלה הוא ברור ולנו לא נותר אלא לראות האם תאומץ על ידי משתמשי התיב"ם.

ניתן לראות עוד סרטונים רבים באתר הבא (בתחתית הדף):
http://www.plm.automation.siemens.com/en_us/products/velocity/solidedge/se_synchTech/index.shtml

האם הטכנולוגיה באמת מקילה על חיינו? או למה להגיד קומפנסציה כשאפשר להגיד פיצוי?

אני אוהב חידושים. במיוחד כאלו מבריקים עם מסך מגע שמתחברים לאינטרנט ולמקרן. אבל לכל חידוש, לכל טרנד חדש שיוצא, לכל Iphone, Xbox, MP3 או GPS צריכה להיות מדבקה שמסבירה בכמה מילים למה צריך אותו ואיך הוא ישפר את איכות החיים שלי מהרגע שאשתמש בו.

בינינו, כל טרנד חפץ חיים צריך לפתור איזו מצוקה לא?

לאוהבי משחקי המחשב - גרפיקה מתקדמת, סאונד היקפי ובינה מלאכותית הם שיקולים מרכזיים ברכישת מכשיר משחקים חדש, בגלל שהם מעניקים למשתמשים חוויה הקרובה למציאות. כך שכאשר יוצאים דגמי ה Playstation או ה Xbox החדשים היצרנים נוטים להדגיש את הביצועים הגרפיים המרהיבים, את הסאונד הצלול ואת היכולת לשחק עם שחקנים מכל העולם.

לפני יותר מ 10 שנים, בין עצי קוקוס ומי טורקיז עיתונאית בריטית המסקרת חידושים טכנולוגיים אמרה לי, "אני חושבת שאנחנו בשלב שאנו כבר לא מבינים מי משרת את מי. הטכנולוגיה אותנו או אנחנו אותה. פרדוקסלית, ככל שאנו מתקדמים טכנולוגית מצפים מאיתנו לתפוקה גדולה יותר כך שאדם שהיה רגיל לעבוד 8 שעות ביום מוצא את עצמו עובד 10, 11 ו 12 שעות ביום".

רגע. אל תגעו לי ב Xbox! אני לא אומר שצריך לעצור את הרכבת הטכנולוגית. אני אומר שאין משמעות לנסיעה שלה כל עוד אין לה יעד והיעד הזה צריך להיות ברור וחד. יותר מזה, היעד הזה צריך להיות פשוט להבנה. אלוהים, אל תשגעו אותי עם שמות מפוצצים (WiMAX, WEB 2.0, RSS) פשוט תגידו איך הם יעזרו לי בחיים.

בבלוג הזה החידושים שיוצגו בתחום התיב"ם (תכנון וייצור בעזרת מחשב), ניהול המידע (PLM-Product Lifecycle Management), שיתוף המידע וכו'... יעברו תחת מסננת קפדנית, אשתדל להציג אותם באופן ברור וחד, כאשר השאלה הגדולה שתישאל היא למה צריך את זה ואיזו מצוקה החידוש הזה יפתור עבורי?

לסיכום, אשתדל להיות קוהרנטי, נהיר ובהיר. או שסתם אהיה ברור.

טכנולוגיה טכנולוגיה. אבל למה לקטר?